ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ד ב

במה הוא מדבר אם במיתתן הרי מיתתן אמורה פי' בפרשת וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה ודרשינן לקמן זו היא מיתה ודאי ומרבינן התם בהמה טמאה מדכתיב לכם. ואם באבר מן המת הרי אבר מן המת אמור למטה פירוש בסוף פרשה זו ששנה בה הכתוב מגע ומשא וכבוס בגדים. ומפרשי' לקמן באבר מן המת: ולקמי' מפרש שניהם הוצרכו ליכתב מן הדין וכו' כדאיתא לקמן: אלא שאני תמיה מאי משמע דעליון באבר מן החי ותחתון באבר מן המת אדרבא איפכא הוה לי למדרש שהרי אבר מן המת חמור יותר מן אבר מן החי לבשר הפורש ממנו. אלא שי"ל דסמך מיתה למיתה שהרי מיתה ודאית כדאמרן: