ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ג ח

שקץ לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן שמולחין אותם שורות שורות זו על גב זו ודוחקין זה את זה ומתוך הדוחק והמלח יוצא מהם שמנונית רוטב חלה דקריש והוא מה שיוצא ממנו על ידי בישול ולכך נקרא רוטב שהוא דבר לח: הקיפה הוא התבלין שנתבלו בהם והכי איתא בפרק עור והרוטב ושקץ יהיו לכם כדי לאסור עירוביהן פי' שלא תאמר כשאסרנו הציר שלהם אוסר את הטהורים לכך נאמר ושקץ יהיו לכם. וא"ת הרי אמרנו למעלה הם פרט לשאין בהם בנותן טעם אלמא כשאסרנו צירן ורוטבן אפילו על ידי תערובת אסרנו אותם: י"ל דקרא לרוטבן הוא דאתא אבל ציר דזיעא בעלמא הוא אימא בכל דהו קמ"ל: אי נמי י"ל חד לאסור ציר לציר וחד לאסור ציר לדגים מיד: כמה יהא בו דג טמא ויהא אוסר את עירובו משקל עשרה זין ביהודה שהן עשר סלעים בגליל: זין גרסי' ולא גרסינן זוז והכי איתא בירושלמי ובמשנת תרומות ומפרש לה בגמרא דתרומו' ירושלמי כמה סאתה עבדא עשרים וארבע לוגין כמה לוגא עבדא תרתין ליטרין כמה ליטרא עבדא עשרה זינין נמצא כל זין וזין אחד מתשע מאות וששים פי' לסאתים נמצאו עשרה זינין לסאתים אחד לצירן והוא משקל ידוע כעין טרטא ואוזייא: סדר הלשון כך הוא שנוי במשנת תרומות דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בו עשרה זינין משקל ביהודה שהם חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור: וכאן אין שנוי כסדר הזה ואין הלשון מכוון כלשון המשנה לפי ששנה כאן דג טמא סמוך לכל גרב שמחזיק סאתים דמשמע שהגרב מחזיק סאתים יהיה דג טמא ואינו אלא דג טהור דהכא אריש' קאי אמשקל עשרה זינין: ר' יהודה אומר רביעית בסאתים פי' רביעית לוג והוא קרוב לסאתים שהוא אחד ממאה ותשעים ושנים. ולפי מה שאמרו בתוספת' דתרומות נראה דר' יהודה לא פליג את"ק אלא פרושי קא מפרש דקתני בתוספת' אמר ר' שמעון בן מנסיא אין לך גרב שמחזיק סאתים (שיש) [שאין] בו עשרה משקל זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל. דג טמא שאין בו רביעית אלמא ר' יהודה פרושי קא מפרש מה טעם עשרה משקל זין דג טמא אוסרין גרב שמחזיק סאתים דג טהור וציר טהור מפני שהוא פולט רביעית ציר מטמא למאתים וסביר' ליה דציר טמא אוסר כשיעור קרוב למאתים: ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו. יכול אני לפרש כמו כן דברי ר' יוסי בענין זה דסבר ר' יוסי אין משקל עשרה זין דג טמא הוא פולט בו רביעית: ודכולי עלמא ציר טמא שיעורו קרוב למאתים. וכמה הוא מתוקן פירוש זה לענין הגמר' שאמרו במס' חולין דאמר ר' יוסי בר חנינא לא כל השיעורין שווין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומ' רביעית בסאתים. ואם איתא דר' יהודה פליג עליה בהאי שיעורא (חסר פה בכ"י):