ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ב ו

אי חיה מכל אף בהמה מכל יכול אף חית הים ובהמת הים פי' אם נמצא דג טמא במעי טהור יהא מותר ת"ל על הארץ וכו' והטעם לפי שאינו גדולו אלא שבלע אותו: פירוש אחר יכול אף הבהמה הטהורה שילדה דמות בהמת הים או חית הים יהא מותר ת"ל על הארץ וכן אמרו השוחט בהמה ומצא בתוכה דמות יונה אסורה מאי טעמא בעינן פרסה וליכא. שם אסרו דמות עוף ואפי' במעי בהמה וכ"ש אם נולדה וכאן אסרו דמות חיה במעי חיה וכ"ש אם נולדה כגון תורא דימא ועיזא דימא וכיוצא בהם או אינו ממעט אלא שעל הארץ מותרת בסימנים פי' מפרסת פרסה ומעלת גרה אבל אם ילדה חית הים אינה צריכה סימנין הללו [ת"ל] וכל אשר על הארץ: