ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה א ט

ולהבדיל בין הקדש ובין החול אלו הערכין והדמים והחרמים וההקדשות כלומר כדי שידע להפריש בדיניהם אי זה ענין הוא קדש ואי זה ענין הוא חול. בין הטמא ובין הטהור אלו הטומאות והטהרות: ולהורות אלו ההוריות אי זהו אסור ואי זהו מותר כגון איסור חלב ודם ושאר איסורין. את כל החקים אלו המדרשות פי' דברים שאדם דורש אותם מן הפסוק לאסור או להתיר לטמא או לטהר שאינם פשוטין מן המקרא אלא שצריכין לידרש וכיון שהן צריכין לידרוש אסור להורות שתויי יין: אשר דבר ה' אליהם אלו ההלכות פי' שהם הלכה למשה מסיני אעפ"י שהן דברים סדורים בפי החכמים שאין משיבין על ההלכה. ואין דנין מהן קל וחומר ולא בנין אב אפי' הכי אסור להורות בהן. ביד משה זה תלמוד פי' אלו שמועות תלמידי חכמים שאדם מוסר שמועותיו לתלמידיו והם תופסין אותה בקבלו מיד רבם וכגון ברייתא דר' חייא ור' אושעיה ודבר קפרא שדקדקו מן המשנה ופירשו והוסיפו ואעפ"י שהוא תלמוד סדור בידו מפי אחרים ואין בהם תוספת משלו אפילו הכי הוראה הוא ואסור. וא"ת כיון שיש איסור להורות מן ההלכה למשה מסיני ק"ו מן התלמוד. אין הכי נמי אלא דמחד קרא לאשמעינן לכולהו והוה מוקימנא ליה לתלמוד לחודיה אבל מן ההלכה שרי וכיון דכתיבי תרויהו שמעינן דכולהו אסירי. והאי דאקדים להלכות קודם לתלמוד משום משמעות' דקרא דהוא אשר דבר שפי' משמע להלכה למשה מסיני יותר מן התלמוד שזה מפי המקום וזה מדעת החכמים עצמן. יכול זה המקרא כלומ' שלא יורה לו דבר שהוא פשוט מן המקרא ת"ל ולהורות ואין כאן הוראה דזיל קרי בי רב הוא. ובכריתות יש גירסא אחרת. יכול משנה ת"ל ולהורות וכיון שאסור להורות מתוך המשנה אם הגיד לו מה שבתוך המשנה ולא פסק לו ענין אחר ולא אמר לו וכן הלכה אין זו הוראה: ר' יוסי בר יהודה אומר מנין אף התרגום פי' שהוא מותר אעפ"י שהוא מפרש יותר מן העברי ת"ל ולהורות דאין זה הוראה דזיל קרי ביה רב הוא. וכבר עושה לנו התרגום כעברי לכל דבר. ובכריתות ר' יוסי בר יהודה אומ' יכול אף התלמוד כלומ' כיון שהוא תלמוד ערוך בפיו מפי רבותיו שמועות סדורות והלכות פסוקות ואינו מוסיף מדעתו מותר שאין זה הוראה אלא ספור דברים הנה הגירסות משונות זו מזו ויש עלינו לסמוך על הגמר' שלנו יותר מזה ושם הוא פוסק הלכה כר' ייסי בר יהודה: וקא מקשה והא רב לא מוקים אמורא עליה משום שכרות שאני רב דארויי מורה ולוקים ולא לורי כלומר יאמר להם ההלכות הסדורות בידו ולא יוסיף מדעתו כלום. שאני רב דלא איפשר ליה בלא הוראה אגב פלפוליה אי אפשר דלא מחדש מידי: