ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה י ז

יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים בבית הבליעה. ולא גרסי' טמאה שהטמאה והטהורה שוין בענין בה ת"ל נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה בסדר אמור אל הכהנים גבי אכילת תרומה לכהן ועל כרחך בנבלת עוף טהור מיירי שאינה מטמאה אלא על ידי אכילה כדאית' בפרש' כי יצוד דאי בנבלת בהמה למה הזהירם על האכילה משום טומאה הא במגע ובמשא נמי מטמאה אלא לאו בנבלת עוף טהור שאין בה טומאה אלא אכילתה וממילא שמעת מינה שאין לך דבר שהוא מטמא בבית הבליעה אלא נבלת עוף טהור בלבד שהרי לא דבר הכתו' אלא במי שאין לו טומאה אלא אכילה מכלל דטומאת אכילה לא שייכא בדוכת' אחרינ': יכול תהא נבלת עוף טהור מטמאה מן הכתו' ונבלת בהמה מק"ו כלומר אעפ"י שלא דבר אלא בנבלת העוף מיהו מיעוטא לא אשמעינן ושמא נביא אותה מק"ו ת"ל בה וכו' ואין את מטמא מנבלת בהמה בבית הבליעה פי' מפני שהיא טומאת בית הסתרים אם כן למה נאמר האוכל מנבלתה יכבס ליתן שיעור לנגיעה ומשא כדי אכילה דהיינו כזית: