ראב"ד על ספרא, שמיני, מכילתא דמילואים ב טו

ויהי ביום השמיני ויהי לשון שמחה כמו שנא' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד מלמד שהיתה שמחה לפני המקום ביום שנברא בו את העולם. וכיון שכלו ישראל את המשכן בא משה ובירכן שנאמ' וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה וכו' ויברך אותם משה ומה ברכה בירכן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. הביא את הענין הזה בכאן לומר שהברכה שבירכן משה נתקיימה בהם שכבר שרתה שכינה עליו בשמיני וכן משה אמר להם כי היום ה' נראה אליכם שבטח שברכתו אשר בירכן שיתקיים בהם. ר' מאיר אומר ה' אלהי אבותיכם וכו' נראה לי טעמ' דר' מאיר דמכיון שאמר כאן ויברך אותם משה ואין אנו רואין שום ברכה למשה על ישראל אלא במקום אחד והוא אותו הפסוק שנאמ' ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וכו' שבמשנה תורה. וא"ת הרי מצינו כמה ברכות אחרות שבירכן כדכתי' בפרש' וזאת הברכה. הנהו לפני מותו בירכן: שעטרה לו אמו ביום חתונתו אין אמו אלא ישראל ואמו לשון אומה ביום חתונתו ביום ששרתה עליו שכינה בבית המקדש. וביום שמחת לבו ביום שירדה אש חדשה ממרום ולחכה את העולה כל זה היה במקדש וכיוצא בו היה במשכן ומה שאמר על אותה שעה הוא אומר צאנה וראנה וכו' הכי קאמ' על ענין כזה כתי' צאנה וראנה וכו' ואיפשר כי שלמה הע"ה אמרו על שניהם על המשכן ועל המקדש: