ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ט ב

יכול המוקף צמיד בכלי חרס ונתנן לתוך התנור יהא מה שבתוכו טמא הואיל ואין פיו נתון למעלה מהתנור ת"ל מכל האוכל ולא כל אוכל. יכול אף כלי שטף המוקף בצמיד פתיל יהא מציל ודין הוא וכו' ת"ל מכל האוכל להביא וכו'. וא"ת ומה ראית לרבות את זה ולמעט את זה מפני שזה מציל באהל המת וזה אינו מציל וכיון דאשכחן ליה דמציל במקום אחר שדינן מיעוטא עילויה ת"ל וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הא כיצד וכו' ואף שאין כלי חרס מפורש שם דייקינן ליה מדכתיב פתוח אי זהו כלי שטומאה קודמת לפתחו כלומר שעיקר טומאתו כתובה בו מדרך פתחו הוי אומר זה כלי חרס דכתיב ביה אל תוכו: