ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ז ב

הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ נראה לי דביצת השרץ אפי' בתחלת הויתו שלא נזרקה בו נשמה כמת הוא יכול אעפ"י שלא רקמה ת"ל בכל השרץ מה שרץ משריקם אף ביצה משרקמה פי' ריקמה כמו שפיר מרוקם שיש עליו צורת שרץ. והכי מפרש לה בתוספת' דחולין כמה הוא ריקמה כדי שיראה שרץ מתוכה יכול אפי' סתומה פי' בין בביצה בין בקולית ת"ל וכל הנוגע יטמא הקולית אינה מטמאה אלא מפני המוח שבה. וכן הביצה מפני השרץ. ומשום הכי בעינן שאיפשר לו ליגע בהם: מיהו אעפ"י שלא נגע אלא במה שבחוץ טמא מפני שהם שומרים למה שבפנים ועושים מעשה יד והוא שיש בפנים מוח כעדשה: