ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ו ט

ק"ו שלא יטמאו מחמת עצמן במגע: ומה במקום וכו' ואעפ"י שהיא מטמאה את האדם דילמא שאני אדם שנוהגות בו הרבה טמאות מגופו ת"ל כל הנוגע בהם יטמא בין אדם בין כלים פי' קרא יתירא הוא שכבר אמר למעלה כל הנוגע בנבלתם יטמא והנוגע בהם למה לי. ואע"ג דדרשינן ליה לעיל להביא בהמה טמאה ששחטה שאין שחיטתה מטהרתה. הא דרשא דהכא דרשי' לה מכל דכיון דקרא יתירא הוא דרשי' ליה לכוליה ק"ו שיטמאו מחמת עצמן במשא: