ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ו ז

והדין הוא ומה במקום שלא נטמאו מחמת עצמן במשא פי' שאם היו הבגדים בכף מאזנים והנבלה בכף שניה בין שהכריע הנבלה בין שהכריעו הבגדים טהורים. וכן שנינו במשנת זבים פרק ה' כל הנושא ונישא על גבי נבלה טהור. חוץ מן המסיט פי' חוץ מן האדם המסיטה ואפ"ה הם מטמאין מחמת הנושא בחבורי' מקום שמטמאים מחמת עצמן במגע נבלה אינו דין שיטמאו מחמת הנוגע ויהיה הנוגע בנבלה כנוגע בזב או ברוקו או במשכבו שהוא מטמא בגדים ת"ל והנוגע יטמא וכו' כלומר בכל מקום שהוא מטמא בגדים פי' בין הכתוב וכאן שלא נאמר אלא יטמא מלמד שאינו מטמא בגדים:והנושא אותם יכבס בגדיו מלמד שהנושא מטמא בגדיו: