ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ד יב

ד"א טמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן רוטב חלה דקריש קיפה תבלין והכי איתא בחולין פרק העור והרוטב [קכ.]. וכל אלה אסורים מפני תערובות האיסור שבהן: הם פרט לשאין בהן בנותן טעם לכם מותרים הם בהנאה פי' דיעבד אם נזדמנו כגון צייד שצד טמאי' וטהורים או שנפלו לו בירושה או שנתנו לו במתנה אבל לכתחלה אסור לעשות בהן סחורה והכי איתא בפסחים ומפיק טעמא וטמאי' יהיו לכם דבפרש' שרצים. יהיו כהוייתן יהו. וקשיא לי טובא הך דרשא דקא דריש יהיו כהוייתן יהו דקא מוקי לה אשרצים. [לא כתיב] אלא בתנור וכיריים דכתי' תנור וכיריים יותץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם. ובפרק העור והרוטב הכי נמי דריש ליה תנור וכיריים יותץ וכו' לכם לרבות את הידות וכו' כדאיתא בההוא עניינא. והיכי מוקים ליה אשרצים ולקמן נמי דריש ליה יותץ יכול יתצם ודאי ת"ל וטמאים יהיו לכם מקיימין אותם בטומאת' לכם כל שהוא לצרכיהן לרבות את הידות: הנה מכל אלה שמענו שאין זה אלא בתנור וכיריים: ונ"ל שאין איסורין לכתחלה אלא מדרבנן ואסמכוה אקרא כל דהוא: