ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ד א

ומנין לרבות חמש חטאות מתות ת"ל מעלה גרה וטמא: נ"ל דההוא דמשנה תורה דריש השתא ודייק' נמי דקתני השסועה טמא והיא השסועה הכתובה במשנה תורה: אי נמי מעלת גרה דכתי' בגמל ומעלה גרה דכתי' בשפן וארנבת יתירה נינהו כדאמ' לקמן דהוה מצי למכתבינהו כולהו בחד קרא כדכתבינהו במשנה תורה את הגמל את הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם ולמה לי למפרט בהו בכל חד וחד מעלה גרה ש"מ לרבויי חמש חטאות מתות: הא דקתני מנין לרבות פסולי המוקדשין פי' שאם עבר ושחטן קודם פדיה משום דבעי העמדה והערכה: ומנין לרבות חלב פסולי המוקדשין פי' בין לפני פדיונם בין לאחר פדיונם. והכי אמרינן בבכורות [טו.] תזבח ולא גוי ואכלת ולא לכלביך. בשר ולא חלב. ומיהו הנך כולהו מדרבנן נינהו דהא אמרינן במתני' במעילה [יב:] חלב המוקדשין וביצי תורים לא נהנין ולא מועלין וכל היכא דאמרינן כי האי גוונא אינו אסור אלא מדרבנן. וחמש חטאות מתות נמי אסמכתא הוא דהלכת' גמירי להו: והכי אמרי' בנזיר [כה.] ובתמורה [יח.]: חלב בהמה מנין פי' זה ודאי אסור מן התורה ומשום הכי לא מייתי ביה בק"ו מהנך דהנך דרבנן נינהו והא דאוריית':