ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק ב ט

מה ת"ל באלה היה לו לומר ותקראנה אותי אלה שיכול אין לי איסור באנינה אלא על מיתת הבנים בלבד פי' במעשה אהרן: ומנין לרבות בפרשת כהנים שהכהן מטמא להם שיהא אונן עליהם ואסור בקדשים מפני אנינותם לכך נאמר באלה: מוסף עליהם אביו ואחותו מאמו ולאחותו נשואה אעפ"י שאין כהן מטמא להם שיהא אונן עליהם ואסור לאכול בקדשים מדבריהם. וכן הוסיפו אותם לענין אבלות. והכי איתא במועד קטן. יכול יהו הלוים אסורים באנינה בשיר של בית המקדש פי' הואיל ונקרא לעבודה כדכתי' לעבוד עבודת עבודה אי זו היא עבודה לעבודה הוי אומר זה השיר ת"ל אותי אני אסור בעבודתי מפני אנינה אבל לא הלוים בעבודתם: