ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק א ב

ר' אליעזר אומר ראויים היו לישרף עמהם אלא שריתה הכתוב לאהרן כלומר נקראו נותרים לפי שגם הם היו ראויין לישרף בעון העגל אשר עשה אהרן: אלא שהניח המקום לאהרן עשה לו נחת רוח כמעט והשאיר לו פליטה: ובב"ר [פ"כ] על (דעת חברי) [דעתיה דזבדיה בן לוי] רתה עליו כלומ' הניח לו כמעט כמו רתוי לו כאלו לא בא לעולם כמו ראוי לו או נוח לו שלא נברא: ואיני יודע לו שורש דבר דמה ענין רתוי למנוחה: