ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק א א

שקולים עמו בכבוד כלומ' ראויים היו לכבדם כאהרן מפני שהיו חסידים ושקולים בדמימה שלא הרהרו אחר מדותיו של הקב"ה שאלו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ואיתמר וכו': פרש' ויקרא רבה נדב ואביהוא אנשי שחץ היו והיו אומרים זה לזה מי מבנות ישראל ראויה לנו, אבינו כהן גדול, אחי אבינו מלך, אחי אמנו נשיא, אנחנו סגני כהונה, והיו בנות ישראל עגונות ומצפות להם וזה גרם להם שמתו: שכל הקודם בנחלה קודם בכבוד דמיון הוא זה כלומ' כמו שהבכור קודם בנחלה ובכבוד יותר מאחיו מפני מעלת בכורתו כך הם אם נשאו נשים והניחו בנים מפני בכורתם היו קודמין בנחלה ובכבוד אבל עכשו אבדה נחלתם ואבד כבודם. והקטנים מהם ירשו את הכל: ד"א מה ת"ל הנותרים אמר להם לא היה לכם להסתכל באלו שעשו בלא עצה ונשרפו: נראה לי כי זאת הדרשא נכתבה שלא במקומה שלא היה כאן מקום תוכחת אלא שהוא מלמד אותם היאך יאכלו את הקדשים כדאיתא בפרשה: ולמטה הוא מקום זו הדרשא אצל ויקצוף משה על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר. ואם נכתבה כך היא ראויה להיות יש לכם להסתכל באלו שעשו בלא עצה ונשטפו כלומר שמרו את פי ואל תשנו דבר הזהרו ממה שאירע לאחיכם: