ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק י ו

חזר בו ר' עקיבא ודן דין אחר וחלף את הדין כלומר דבעי' תנור שיוסק וכלי חרס שיוסק. טמא כלי חרס וטמא יתנור מה כלי חרס משתגמר מלאכתו באור פי' דקסבר ר' עקיבא לא נקרא כלי חרס עד שיוסק באור אלא כלי יוצר נקרא. וכן הוא אומר באגדה ככלי יוצר תנפצם ככלי חרס אין כתי' כאן אלא ככלי יוצר מה כלי יוצר אעפ"י שנשבר יש לו תקנה שחוזר וכותשו ועושה אותו כלי אף אדם שמת יש לו תקנה מכאן לתחית המתים: אף תנור משתגמר מלאכתו באור. או שמא לא השוו אלא לשם כלי חרס מה כלי חרס כשמו אף תנור כשמו ותנור שלא הוסק שמו תנור. אבל כלי חרס מיהת בעינן שיוסק באור כדאמר שאין שמו כלי חרס עד שיוסק: והקיש שם התנור לשם הכלי חרס זה משהוסק כשמו וזה משהוסק כשמו [חסר כאן עד פ' ט' מ"ג]: