ראב"ד על ספרא, שמיני, פרק י ה

תנור אומר אני בין חדש בין ישן יהא טמא פי' חדש שלא הוסק: ודין הוא טמא כלי חרס וטמא תנור מה כשיטמא כלי חרס משיגמר מלאכתו אף תנור משתגמר מלאכתו. דברי ר' אליעזר פירוש משנתייבש כל צרכו שהוא ראוי להשתמש בו את תשמישו אף על פי שלא הוסק בתנור לפי שהכלי חרס עשוי הוא לכל דבר ללח וליבש אבל התנור שאינו עשוי אלא לאפות בו את הפת ולא לתשמיש אחר ולאותו תשמיש אינו ראוי עד שיוסק אינו מקבל טומאה עד שיוסק. אמר לו אעפ"י שאי איפשר ראיה גדולה היא ודנין איפשר משאי אפשר: