ראב"ד על ספרא, מצורע פרשת זבים, פרשה א ז

משנזקק לזיבה אין בודקין אותו פירוש משראה שתים שלא מחמת אונס בשלישית אין בודקין אותו לקרבן הואיל ויש עליו כל טומאת זב למשכבות ומושבות ולספורת שבעה. אנסו וספקו ושכבת זרעו טמאים במשא שרגלים לדבר שמחמת הזיבה הם הואיל וכבר הוא זב גמור: ספקו מפרש במסכת נזיר פרק הגוים אין להם נזירות [סו.] אמר רבא לא תימא ספק חזא ספק לא חזא אלא ודאי חזא. ספק מחמת שכבת זרע ספק מחמת ראיה וכיון דנזקק לטומאה ספקו טמא דאילו מעיקר' תלינן בשכבת זרע כדתנן פ' זבים בפ' שני הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת ר' יוסי אומ' יומו: