ראב"ד על ספרא, מצורע פרשת זבים, פרק ו ה

מה שכבת זרע אמור למטה במשמשת כברייתו פי' שלא נשתנה ולא הסריח: מכאן אמרו הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה: קשיא לי והא במסכת שבת מוהיו נכונים לשלשת ימים מייתי לה ואיכא למימר דעיקרא דמילתא ודאי מהכא ילפי לה דשכבת זרע שהסריח טהור. דאי מהתם הוה אמינא מעלה בעלמא קאמר רחמנא כי היכי דלא ליתו לידי הרהור וטומאה כדאשכחן בפרשת מילואים ובפרשת יום הכפורים ובפרשת פרה שהן מעלה בעלמא אלא השתא דילפינן מהכא דשכבת זרע שהסריח טהור אמרינן דהתם נמי משום הכי בעי שלשת ימים לפרישת אשה משום פולטת ומשלשה ימים ואילך טהורה שכבר הסריח. ר' ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע עונות פעמי' שהן חמש פעמים שהן שש ר' עקיבא אומר לעולם חמש ואם יצאה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מעונה ששית פלוגתיהו דהני תנאי מפרש לה. במסכת שבת פרק אמר ר' עקיבא [פו.] ור' אלעזר בן עזריה סבר בחמשה עבוד פרישה סמוך לערב אשתכח דלא הוו אלא שתי עונות שלימות יום ששי ולילו ומקצת עונה ראשונה של יום החמישי אבל ליל שבת אינו מן החשבון שאלו היה מן החשבון נמצאו מקצתן הולכין לטבילה ביום שבת בשחרית ומקצתם הולכים לקבל תורה לפי שאותם ששמשו סמוך לפרישה לא היו טובלים עד יום שבת שאינם יכולים עוד לבא לידי טומאה ואותם שלא שמשו ביום הפרישה היו יכולים לטבול בליל שבת וראויין לקבל תורה בשחרית מפני כך הוצרכו למלאת חשבונם קודם ליל שבת כדי שיטבלו כולם בלילה ויהיו ראויים למחר לקבל תורה: ור' ישמעאל סבר ברביעי עבוד פרישה סמוך לערב והיה מהם מי ששימש כל אותו יום רביעי לא ששימש ליל רביעי והיה להם חמש עונות עד ליל שבת והיה מהם מי ששימש בתחלת ליל רביעי והיו לו שש עונות עד ליל שבת. מ"מ אין פחות מארבעה עונות והפולטת מד' עונות שלימות ואילך טהורה: ור' עקיבא סבר לעולם חמש דקסבר בהשכמה של יום ד' עבוד פרישה והיינו חמש עונות שלימות עד ליל שבת ואם יצאה מקצת עונה ראשונה משלימין אותה מעונה ששית פי' לאו על מתן תורה קאי אלא ה"ק כל מי ששמשה בחצי הלילה ופלטה בתחלת עונה ששית טמאה אלא א"כ פלטה בחצי עונה ששית דקסבר ה' עונות בעינן שלימות מעת לעת: