ראב"ד על ספרא, מצורע פרשת זבים, פרק ו ד

ומנין לעשות שאר כלים כבגד ועור [נאמר בגד ועור] בשרץ ונאמר בגד ועור בשכבת זרע וכו' מאי ואם נפשך לומר. נראה לי משום דאיכא למימר ההוא וכל בגד לאיתויי שלשה על שלשה בבגד וכל עור לאיתויי אהלים של עורות אעפ"י שאינו עשוי לקבלה כדדרשינן ליה בנגעים מכל אשר יעשה העור למלאכה: אי נמי משום דקשיא ליה מת יוכיח דכתיב ביה וכל בגד וכל כלי עור ואפי' הכי כתב רחמנא שאר כלים כדכתיב וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו: וכלי מתכות נמי כתיבי התם וכלי חרס כתיב נמי בפ' זאת חוקת התורה אלמא כל בגד וכל עור לא משמע לאיתויי שאר כלים ומשום הכי איצטריך גזרה שוה: