ראב"ד על ספרא, מצורע פרשת זבים, פרק ג א

מקום שהזב יושב ומטמא ישב הטהור ויטמא פי' כשם שהזב מטמא משכבות ומושבות אפי' תחת אבן מוסמא כך אם היה משכבו של זב תחת אבן מוסמא וישב הטהור עליה יהא טמא אף על פי שלא נגע במשכב. והא דכת' רחמנא ואיש אשר יגע במשכבו. והנושא אותם דאלמא בעינן מגע או משא לטמא בגדים הני מילי היכי דלא ישב עליו אבל היכא דישב עליו מטמא בגדים אעפ"י שלא נגע ולא הסיט: ובפרשת זבה מפרש לקמן דבעינן נמי שינשא רובו של טהור עליו כי היכי דבעינן רובו של זב על המשכב והמושב וזהו נישא דאמרינן בסמוך שהטהור נישא על המשכב מטמא בגדים כעין נושא: