ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ה א

כי תבאו אל הארץ יכול משבאו לעבר הירדן מיד יהו בתיהם מטמאים בנגעים ת"ל אל הארץ המיוחדת החשובה מכל מארצות וזו היא ארץ ישראל שהיא ארץ זבת חלב ודבש והכי איתא בספרי בפרשת בכורים יכול משבאו לעמון ומואב כדכתיב והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו ואף היא היתה זבת חלב ודבש. ואני תמיה מה כבשו ישראל מארץ בני עמון והלא חשבון ובנותיה מארץ מואב היו וכן מצינו בימי יפתח שאמר לו מלך בני עמון כי לקח ישראל את ארצו בעלותם ממצרים ועתה השיבה אתהן: ואיפשר כי מואב ובני עמון מפני שהיו אחים מלך אחד מולך עליהם ופעמים שהיה המלך ממואב ופעמים שהיה המלך מבני עמון: ובימי סיחון היה מלך ממואב ונלחם עם סיחון ולקח מידו את חשבון ואת כל גבולה שהיו למואב ולבני עמון. ובימי יפתח היה המלך מבני עמון והיה תובע את ארצו ואת ארץ מואב מיד יפתח וזהו שאמרו עמון ומואב טהרו בסיחון: