ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ד ד

ולקח כבש אחד לאשם בעני ומה ת"ל אחד אלא זה מביא בהשיג יד פי' בדלות ומטמא מקדש מביא בדלות מה מטמא מקדש מביא שנים תחת אחד. שתי תורים חטאת ועולה תחת חטאת כבשה אף זה שהוא עני יביא שתי תורים תחת חטאת של כבשה ויהיו אחד עולה ואחד חטאת והעולה האחרת שהוא מביא תחת הראשונה של שעיר תעשה חובה כמו כן ונמצא מביא שלשה תורים חטאת אחת ושתי עולות: ת"ל כבש אחד אשם אם אינו ענין לאשם שהרי אינו מתחלף בעני תנהו לתורים שלא יביא מהם אלא עולה אחת תחת העולה שבעשירות: אמר לו ר' עקיבא וכו' אף זה יביא כל השג יד. ואם יוכל להביא שני קרבנות בעשירות יביא ת"ל אחד וכו' וערכין שהוא מביא כל השג יד פלוגתא דר' ורבנן היא במס' ערכין פ' אין בערכין [ז:] דתנן היו בידו חמש סלעים ר' מאיר אומר אינו נותן אלא אחד וחכמים אומרים נותן את כולם והא דלא כר' מאיר. פ"א בדברי ר' נחוניא מה מטמא מקדש מביא שנים תחת אחד אף זה יביא שני כבשים תחת אחד של עשירות ויהיה אחד לאשם ואחד לעולה ולכך אמר והעולה תעלה חובה כלומר שהעולה הזו תהא במקום עולה של עשירות: ועולת העוף שהוא מביא לכפלו הוא מביא תחת החטאת שבעשירות מכל מקום כל קרבנותיו של עני כפולין שהרי מצינו כשהוא מביא עוף מביא שתי תורים לכפילה אף כשיביא כבש יביא שני כבשים והכפל יהיה עולה לחובתו: והכי קאמר לו ר' עקיבא מה שהקש' לו: מ"מ הסוגיא השנויה למטה על דרך הטעם של רבי נחוניא היא שנויה דדרשינן לקמן: ושתי תורים או שני בני יונה שנים מביא ואינו מביא ארבע: