ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ד טז

א"ר יהודה לפיכך אם פטרה אינו חייב בה פי' אם פטרה בגט קודם הבאת קרבנותיה אינו חייב להביא עליה כלום שכך כותבת לו בשובר כתובתה ואחרן דאית לך עלי מקדמת דנא כלומר יהא תביר וחליף מינך ומאי לפיכך ה"ק כיון דאמרת דבעל חייב להביא קרבנות אשתו כשהיא כותבת לו שובר על כל החוב שיש לה עליו היא כותבת לו והכל נכנס בכלל ואחרן דאית לך עלי. שאלו לא היה בעל חייב עליהם אלא שהוא רוצה מהם כדי להאכילה בזבחים כאדם שרוצה לפטור חבירו מקרבנותיו זה מכיון שאמר הריני מביא עליה אעפ"י שפטרה בגט וכתבה לו שובר אינו פטור מקרבנותיה שאם אינם מכלל חוב כתובתה אלא נדר בפני עצמו הוא ועכשו שאמרנו לה מחוב כתובתה חייב בתנאי בית דין כשאר תנאי כתובתה. ולפיכך הוא מביא עליה קרבן עשיר כי הוא שחייב בקרבנות והרי הוא עשיר: הילכך כי כתבה ליה שובר על כל תנאי כתובתה כתבה ליה. ומאי דפרשינן דבתנאי בית דין הוא חייב עליה בקרבנותיה איתא בבבא מציעא [קד.] דתניא אמר ר' יהודה אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכן הקרבנות שהיא חייבת פי' קודם נישואיה שכן כתב לה אחריות דאית עלך מקדמת דנא עלי. וילפינן מינה התם דר' יהודה היה דורש לשון הדיוט הך גירסא כרבינו חננאל היא: