ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ג ז

לפני ה' במזרח לפי שהשכינה במערב. ואי קשיא לך מאי דאמרינן בפ' צו את אהרן בענין הגשת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח. אי לפני יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן מערבית דרומית אלמא לפני ה' במערב משמע: הא מילתא במנחות מתרץ לה פרק כל המנחות [סא.] דהתם משום (דמטמא) [דמנחה] איקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית אין לו יסוד ומשום הכי מגישה בקרן מערבית דרומית לקיים את שני המקראות לפני ה' במערב ופני המזבח בדרום אבל קרן דרומית מזרחית לא ואע"ג דמזרח קרינא ביה לפני ה' משום דלא הוה ליה יסוד וכיון דמזרח קרינא ביה לפני ה' כל היכי דאיפשר ליה במזרח לא מעייל ליה לגואי במערב. חדא דתפסת מרובה לא תפסת. ועוד דקא בעו למהדר לאחוריה ולאתויי מקום שחיטה לצפון וכל שכן הכא דמצורע דבעי עמידה בהדייהו לא מצי עייל משער ניקנור ולפנים עד דעביד מתן בהונות ותנוך: