ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ג ג

יכול כשם שטעונין העמדה כך יטענו תנופה כולם ת"ל האיש המטהר איש ולא חטאת ולא עולה ואע"ג דאמרינן לקמן דאפי' איש נמי לא בעי תנופה אפי' הכי איש עושין בו מעשה בידי כהן מה שאין כן בחטאת ועולה ומאי נינהו מתן בהונות ויציקת הראש ומשום הכי כתב רחמנא איש למעוטינהו: וכי ממעט להו ודאי מתנופה קא ממעט להו דאע"ג דעבדי בה מעשה בהן במקום העמדתו בבהונות ובתנוך וביציקת הראש אפי' הכי לא נעביד ביה תנופה וקא ממעט ליה מדכתיב אותו לאשם והניף אשם טעון תנופה ואין איש טעון תנופה: