ראב"ד על ספרא, מצורע, פרשה ב ז

וגלח את כל שערו יכול אף בית הסתרים וכו' מה תגלחת האחרונה פרט לבית הסתרים דהא כתי' ביה ראשו וזקנו ודרשינן ביה כלל ופרט וכלל וכו' אף תגלחת הראשונה כן. ואי קשיא לך הא דגרסינן לקמן בתגלחת שניה יגלח את כל שערו יכול אף בית הסתרים ת"ל גבות עיניו. אי מה גבות עיניו בנראה ומקום כנוס שער כגון שער שבחזה ושבשוקים ובזרועותיו ומנין כנוס שער ואינו נראה פי' דהיינו בית השחי ובית הערוה פזור שער ונראה פי' שבצלעות ושבכרס פזור שער ואינו נראה שבבית הקמטים שבכרס ושבין פרקי שוקים ת"ל את כל שערו יגלח הרי ריבה הכל ומאי מיעט מיעט שבתוך החוטם מה טעם לפי שאינו מצוי בכל אדם: קשיין אהדדי דהתם אמרינן דאפי' תגלחת שניה דכתיב בה גבות עיניו מרבינן כל בית הסתרים חוץ מה שבתוך החוטם. ועוד תנן בנגעים בא לו להקיף את המצורע מעביר תער על כל בשרו. וקתני סיפא וביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה: לא קשיא הא ר' ישמעאל הא ר' עקיבא ר' ישמעאל דריש כללי ופרטי וממעט כל בית הסתרים בין בתגלחת ראשונה בין בתגלחת שניה דילפי מהדדי כדאמרינן: ור' עקיבא דריש ריבויי ומיעוטי ולא ממעט מיניה אלא שבתוך החוטם בלבד. הילכך הך ברייתא ומתניתין דנגעים ר' עקיבא היא והכי מתרץ להו רב אשי במסכת סוטה פרק היה מביא את מנחתה [טז:]: