ראב"ד על ספרא, מצורע, פרק ה ו

אין לי אלא אוכל שוכב מנין ת"ל והשוכב בבית וכו' אין לי אלא אוכל ושוכב פי' עדיין אני אומר שהשוכב מוסף על האוכל כלומר שהאוכל צריך שיהא שוכב שצריך כבוס בגדים תלמוד לומר יכבס בגדיו ריבה פי' ואם השוכב היה מוסף על האוכל לא היה לו לכתוב אלא כבוס בגדים אחד לשניהם והאוכל והשוכב בבית יכבס בגדיו אלא מדכתי' וכבס בגדיו ש"מ או האי או האי קאמר. ומדאתרבי אכילה בלא שכיבה או שכיבה בלא אכילה לכיבוס בגדים (הם) [גם]הכי איתרבי שוהה אעפ"י שאינו לא אוכל ולא שוכב דמאי אולמא דאכילה או שכיבה לחודה משהיה: