עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryראב"ד על ספרא

ראב"ד על ספרא, מצורע, פרק ה ד

Ra'avad on Sifra, Metzora, Chapter 5 4 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

ימי הסגיר אותו ולא ימים שקלף את נגעו פי' שאם קלף את נגעו בתוך ימי הסגרו והשליכו לחוץ הנכנס לתוכו אעפ"י שעבר עליו בלאו כמי שקצץ את בהרתו דהכי דרשינן בספרי בפרשת השמר בנגע הצרעת. אין לי אלא מתוך החלט מתוך הסגר מנין ת"ל כאשר צויתים. ואעפ"י שעבר עליו בלאו בקליפת הנגע אפי' הכי הבא אל תוכו לא קנסו בו. כי בטומאה שבאדם גופיה שקצץ בהרתו קנסו טומאה בגופיה. אבל ביתו אנוס הוא: ואי קנסינן ביה טומאה השתא מטמו אינשי טובא דלא פשעו ביה דכל דעייל מיטמא ואע"ג דלא עבד בה מידי ומשום הכי מוקמינן לה אדאורייתא: או יכול שאני מוציא את המוחלט שקלף את נגעו מוחלט הוא הנגמר דינו לחליצה אם קלף אותם האבנים והשליך מקום הנגע בחוץ עדיין הבית טמא שהרי כל אותם האבנים שהיה בהן הנגע טמאות והעפר שבסביבותיהם טמא. וכתיב והשליכו אותם אל מקום טמא שיהא מקומם טמא: עוד נראה לי שאעפ"י שקלף את נגעו והבא לתוכו אינו טמא מ"מ לא ניצל מהסגרו עד שישלים כל השבעה: וקרוב אני לומר שכל טומאתו עליו חוץ מן הבא אל הבית שאינו מטמא אלא לענין הסגר וחליצת אבנים והעפר ואם חזר בה הנגע לאחר חליצה דינה שוה למי שלא נקלף לנתיצה ולכל דבר: ואם ישאל השואל והלא אמרנו בנגעי טומאת אדם שהתולש סימני טומאה מתוך נגעו תוך ימי הסגרו שהוא טהור. התם סימני טומאה קאמר שעדיין לא התחילה טומאתו הילכך דינו כמי שלא בא אצל כהן אבל אם קצץ בהרתו בתוך ימי הסגרו טמא טומאת הסגרו לעולם על שיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו לר' אליעזר. או עד שתפרח בכולו לרבנן וטעמא דמילת' דאמרינן אי הוה נגע קיים דילמא אתיליד ביה מחיה או שער לבן. וראיה לדבר דתנן במשנת נגעים התולש סימני טומאה [והכוה] את המחיה עובר בלא תעשה ולטהר עד שלא בא אצל כהן טהור ולאחר חלוטו טמא: אמר ר' עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ולר' יהושע בהולכין [לנדבת] בתוך הסגרו מהו אמרו לו לא שמענו וכו'. מאימתי הוא טהרתו ר' אליעזר אומר כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו. וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו או עד שתתמעט בהרתו מכגריס: מי שהיתה בו בהרת ונקצצה טהורה קצצה מתכוין ר' אליעזר אומר כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו. וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו הני תרי פסקי פסקא קמיית' בתולש סימני טומאה מתוך נגעו שהוא מוחלט. ובתריית' על כרחיך בקוצץ בהרתו תוך ימי הסגרו היא דאי עד שלא בא אצל כהן אפי' תלש סימני טומאה נמי טהור כדאמרן. ואי בבהרת שפשתה והוחלטה תרי למה לי במוחלט אלא ש"מ בתוך הסגרו היא וקמיית' להודיעך כחו דר' אליעזר דאפי' במוחלט נמי מיקל ובתרייתא לרבנן דאפי' במוסגר נמי מחמרי' הילכך בבית נמי אמרינן כי האי גוונא: