ראב"ד על ספרא, מצורע, פרק ג יג

(אלא) מטומאתו [ולא] מזובו שאם היתה לו זיבה בתוך ימי נגעו וכשטהר יביא קרבן על שניהם וקמ"ל שחלה עליו טומאת זיבה על טומאת נגע אעפ"י שהיא חמורה ממנה: וטוב מזה הפירוש כענין שאמרנו בפ' זבים וכי נטהר הזב מזובו ולא מנגעו שאין נגעו מעכבו מספירת זובו. והכא נמי עלה על המטהר מטומאתו יכול הוא ליטהר מנגעו אעפ"י שהוא טמא בזיבה לומר שיעלו לו ימי ספירת נגעו מתוך ימי זיבתו ולכשיטהר יביא קרבנותיו מיד: