ראב"ד על ספרא, מצורע, פרק ב י

ועדיין הדבר צריך כלומר דהאי והעלה את העולה ואת המנחה מאי משמע דעל מנחת נסכים קאמר: אי נמי עולה שאני שהיא באה בנדר ונדבה אבל חטאות ואשמות לא דגבי נסכים לפלא נדר או לנדבה כתי'. כשהוא אומר בפרשת נסכים תעשה על העולה או לזבח על העולה זו עולת מצורע לזבח וכו' ואמרי' במנחות פרק שתי מדות [צא:] איזה דבר שצריך שלשה רבויין הוי אומר זה מצורע ומאי דפרשי' לעיל בעדיין הדבר צריך שעל מנחת נסכים גופיה קאמר לפי הסוגיא שבכאן פי' רש"י: אבל במנחות יש בספרים פי' תקוני בתוך הגמרא כך ועדיין איני יודע אם טעונה נסכים או לא כשהוא אומר ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העולה וכו': ואומר אני כי מפרש היה שהכניס פירושו בתוך הגמרא והעביר הלשון העיקר מפני פירושו. או שמא גירסא אחרת היא כי הרבה גירסות מתחלפות מספרא לשאר תוספות ומתוספת' לתוספתא: והסוגיא שבכאן אינה הולכת על אותו הדרך שלא דברה אלא על אותה המנחה אם היא לבהמה או לפני עצמה ולא הזכיר כאן נסכים כלל. ועוד כי מן המקרא הזה אין להוכיח ממנו לחטאת ואשם שיהו טעונים לא מנחה ולא נסכים כמו שפירשתי: