ראב"ד על ספרא, קדושים, פרשה ד טו

והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המולך לרבות שאר ע"ז בכרת פי' אם אינו ענין למולך תנהו ענין בשאר ע"ז וקסברי מגדף לא היינו עובד ע"ז הלכך בע"ז נפקא לן מהכא: פ"א לרבו' שאר ע"ז בכרת אעפ"י שהיא שלא כדרכה כדאיתא בסנהדרין פ"ד מיתות דאקשינן התם ולמאן דאמר מולך ע"ז היא כרת במולך למה לי ואמרינן למעביר בנו שלא כדרכה: מקרב עמם ועמם שלום פי' כשאין בידם למחות: