ראב"ד על ספרא, קדושים, פרשה ג ח

הכי גרסינן בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור: והשת' קא מפרש ואזיל טעמא דב"ה דילפי קדש קדש ממעשר: ולההיא נסחא דאית בה להביא את הפרט ואת העוללות דברי בית הלל קשיא לי כיון דקא מפרש טעמא הכא לבית הלל משום דילפין קדש קדש ממעשר שני גבי פרט ועוללות נמי תיפוק להו טעמא מהכא דהא במס' קדושין [נד:] מהכא נפקא להו: משום הכי אסתברא לי כהאי נסחא דלא כתיב בה דברי בית הלל אלא לתרויהו אצטריך דפרט ועוללות נמי בעו פדיון: ולבית שמאי אצטריך דאע"ג דאמרינן לעיל לעניים הם והפקר נינהו בעו פדיון: