ראב"ד על ספרא, קדושים, פרשה ג ז

מנין לשלשים יום לפני ראש השנה שהן ככל השנה לענין ערלה תלמוד לומר ובשנה הרביעית ובשנה משמע שהשלישית נכנס לתוך הרביעית ואפי' הכי אמר רחמנא יהיה כל פריו קדש הלולים אלמא מקצת השנה ככל השנה. וכי האי גוונא דרשינן לקמן לענין רביעית בחמישית: והיה להביא הפרט והעוללות פי' שאף הן צריכין פדיון: ואין כאן דברי בית הלל שאף לדברי בית שמאי עניים פודין לעצמן כדקתני ואזיל. ויש נסחאות שכתוב בהן דברי ב"ה ולזו הנסחא אינו מרבה פרט ועוללות לענין פדיון אלא ה"ק כל פריו אחד הוא להביא את הפרט ואת העוללות שלמקום האשכולות הולכין לשם הפרט והעוללות הולכין והיינו כדברי בית הלל ובית שמאי פליגי עלייהו שב"ש אומרים כולו יש לו פרט וכו' וב"ה אומרי' כולו לגת: