ראב"ד על ספרא, קדושים, פרשה ב ג

לא תכחשו מה ת"ל לפי שנאמר וכחש בה למדנו עונש פי' שהמכחש ממון לחברו נקרא חוטא ומועל בה' דכתי' בריש עניינא נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון וכו' ולא עוד אלא שנעשה עליו גזלן בכפרתו וחייב באונסא כדכתי' בההיא פרשת' והשיב את הגזלה ואת העושק אשר עשק ואת הפקדון ואת האבידה אשר מצא הרי שנתייחדו כולם להשבה לומר מה גזלה ועושק אעפ"י שנאנסו ממנו חייב להחזיר והכי איתא פ' הגוזל עצים [קה.]: אזהרה מנין פי' היכן מצינו שהזהיר על עון זה שהעובר עליו נקרא גזלן וחוטא ומועיל בה' ת"ל לא תכחשו: לא תשקרו מה ת"ל לפי שנאמר ונשבע על שקר למדנו עונש פי' שהנשבע על ממון חבירו והודה משלם קרן וחומש ואשם והיכן הוזהר על שבועה זו ת"ל לא תשקרו ולא תשבעו בשמי לשקר אתא לדרשא כדדרשינן ליה בסמוך: