ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק ט יח

ר' עקיבא אומר אותו ואת שתיהן שאם נשא בתה ובא על אמה חייב וכו' נראה לי דהאי סוגיא כרבא אזלא דאמר חמות לאחר מיתה איכא בינייהו דרבי ישמעאל סבר אפילו אין בעולם אלא אחת מהן שכבר מתה אשתו ובא על חמותו חייב ור' עקיבא סבר דפטור עד שיהו שתיהן קיימות: והכא נמי ה"ק שאם נשא בתה ובא על אמה כלומר כשהוא נשוי חייב ולהאי פירוש' אם בא על חמותו אחר מיתת אשתו נמי פטור ממיתת ב"ד דהא קתני בהא מילתא דאם נשא בתה ובא על אמה חייב או שמא גירסא אחריתי היא דלא כרבא ודלא כאביי: וקאמר הכא דבת אשתו לא אתיא בגזירה שוה אלא היא גופה כתיבא הכא דאותו ואת שתיהן ודאי על אשתו לא קאמר אלא בת אשתו קאמר כלומר איפשר ששתיהן בשריפה שאם נשא אמה ובא על בתה הרי בתה נשרפת ואם נשא בתה ובא על אמה דהיינו חמותו הרי חמותו נשרפת: והך גירסא לא שמיע להו לאביי ורבא: אי נמי שמיע להו והאי תנא אחרינא הוא ואליבא דאידך תנא קא מפרשי למלתיהו: עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל ערות אשה ובתה וכו' השתא קא מפרש מאי קאמר לעיל נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה דילפינן עונש מאזהרה ואזהרה מעונש וקאמר הכא אזהרה זו היכן נאמרה וזמה זו היכן נכתב באזהרה ת"ל ערות אשה וכו':