ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק ט יד

אשר ישכב את זכר משכבי אשה מגיד ששתי משכבות באשה כדרכה ושלא כדרכה אמר רבי ישמעאל הרי זה בא ללמד ונמצא למד פי' דומה שהאשה באה ללמד על הזכר והיא לא באה ללמד אלא על עצמה שיש בה שתי משכבות שהרי הזכר אין בו שתי משכבות. ויש מי שדורש את הזכר באנדרוגינו' שיהא חייב עליו משני מקומות איזהו זכר שיש בו שתי משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס ולדברי זה למד על עצמו ולימד על חבירו: ואזהרה לנשכב מנין ת"ל לא יהיה קדש בבני ישראל. ואומר וגם קדש היה בארץ עשו כתועבות הגוים מפרש בירושלמי יליף קדש מקדש ותועבה מתועבה פי' ילפינן לא יהיה קדש מוגם קדש היה בארץ מה להלן שכיבת זכר אף כאן שכיבת זכר. וההוא גופיה מנא לן דיליף האי כתועבות הגוים מואת זכר לא תשכב וכו' תועבה הוא: ולהכי איצטריך האי ואומר: ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת זכר וכו' קרי ביה לא תשכב. ר' חנינא בן אידי אומר משכב זכור והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הוציאן וכו' פי' בכלל העריות היו וקראן תועבה בכלל דכתיב כי כל אשר יעשה מכל התועבות והוציאן מכללן וקראן תועבה בפני עצמן: משכב זכר נקרא תועבה ובבהמה נאמר בה תבל הוא מלשון נבלה והוא שוה לתועבה הרי שקראם תועבה בפני עצמם כע"ז שנקראת תועבה בפני עצמה לומר לך מה ע"ז מיוחדת שחייבין על זדונה כרת וכו'. ועליה גלו הכנענים כדכתיב החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית וכו' לא תתחתן בם כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים. אף כל ערוה שחייבין על זדונה (מכות) [כרת] וכו' פי' אף משכב זכור והבהמה שייחד להם שם תועבה בפני עצמן. עליהם גלו כנענים ולא ללמד על עצמן בלבד יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו שבשביל כל העריות הללו גלו כמו כן. ואעפ"י שכל העריות נקראים תועבות בכלל לא היינו למדים אותם מע"ז אלא אם כן ייחד לשני אלו שם תועבה בפני עצמן דכיון דהנך קרא יתירא הוא על כרחך כדי ללמוד אותם מע"ז: והשתא דידעינן בהכי תרתי גמרינן בכולהו עריות על דרך מדה זו שהיא אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא: