ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק ה ח

כל העריות עשה בהם קטן כגדול ועל הקטנה את שהוא ראוי מהם לעונשין נענש אפי' על ידי קטן או קטנה ובלבד שיהא הקטן מבן תשעה ולמעלה או הקטנה מבת שלש שנים ומעלה אבל בשפחה לא עשה בה קטנה (או) כגדולה שאם אינה בת עונשין אף הוא אינו נענש עליה דבדידה תלא רחמנא אבל היא נענשת על ידי קטן בן תשעה כדאמרי' לעיל דהכי אמר רחמנא בקורת תהיה והביא את אשמו ומה שכתו' ואיש אשר ישכב את אשה וגו' דבגויה דידיה פתח רחמנא איבעי ליה למכתב ברישא והביא את אשמו והדר בקורת תהיה אלא שמע מינה בדידה תלא רחמנא מילתא ולא בדידיה והכי איתא בכריתות [ט.] כל העריות לא עשה מזיד כשוגג ושפחה עשה מזיד כשוגג פי' לגבי דידיה דמייתי עליה קרבן מייתי נמי אמזיד כשוגג כדאיתא לעיל: