ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק ד ה

לא תלך רכיל שלא תהא רך לזה וקשה לזה פי' רך ואזיל: ד"א לא תלך רכיל שלא תהא כרוכל שהוא מטעים דברים והילך פי' זו רכילות דברים ממש. ולפי שהרוכל המחזר בעיירות עם מיני תכשיטין מוליך חדושין מעיר לעיר כדאמרינן ממהדרי מילי שהוא מספר בעיר הזאת מה שראה באחרת וכן מספר בעיר אחרת מה שרואה בזו ולפיכך דמה הרכילות לרוכל כי המוליך רכילות מגיד לזה מה ששמע מזה: