ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק א ט

לא תכלה אין פיאה אלא מחמת כלוי אין פיאה אלא שיש לה שם: אין פיאה אלא בסוף מכאן אמרו נתן בין בתחלה בין באמצע ובין בסוף יצא ר' שמעון אומר נתן בין בתחלה וכו' ובלבד שלא יפחות באחרונה מאחד בששים פי' אין פיאה אלא מחמת כלוי שלא תאמר פיאה זו כעין פאת הראש ופאת זקן היא והיא אחת מקרנות השדה אלא אפי' באמצע הרוח יכול להניח אלא שלא כלה את שדה כולה מדכתיב לא תכלה וכתיב לא תקצור פאת שדך אין פיאה אלא שיש לה שם. אלא שיהא דבר הראוי: