ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק א ה

ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה זה בנין אב כל שהוא קדש חייבין עליו כרת: יש מפרשים לרבות כל הקדשים שחייבים עליהם משום נותר דסד"א בשלמים קמיירי אבל שאר קדשים לא קמל"ן. ויש מפרשים בנין אב דיליף קדש קדש מנותר דמלואים דכתיב ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא מה להלן באיסור נותר אף כאן באיסור נותר ומיעט רחמנא ואוכליו למעוטי חוץ למקומו מכרת והכי איתא בזבחים [טו:] ובכריתות [ה.]. ומאי כל שהוא את שהוא קדש כלומר את שנאמר בו קדש חייבין עליו כרת דהיינו נותר כדאמרן: וקשיא לי האי פירושא מאי כל ולפירוש' קמא נמי קשיא לי דנותר דכל הקדשים דחייב עליהם כרת הא נפקא לן בצו את אהרן מוינזרו מקדשי בני ישראל וכו' כדאית' התם. ותירוצא להאי קושיא מפרשא לך בדוכת' בפ' וינזרו הילכך פירושא קמא עדיף טפי: