ראב"ד על ספרא, קדושים, פרק יא כ

ליטמא לאסור פי' מדכתיב בההוא קרא ובין העוף הטמא לטהור וקימא לן דעוף טמא לית ביה טומאה כלל הילכך האי לטמא לאסור הוא. ובמעילה בפרק קדשי מזבח מפרש ליה בטומאה ואסופיה דקרא קאי: ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא ובשרצים המובדלים לטומאה קאמר דשיעור איסורן כשיעור טומאתם מה טומאתן בכעדשה אף איסורן כעדשה ותנאי נינהו: