ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה ט ד

עברוה בלילה וכו' נפקא לן בסנהדרין מהאי קרא תקעו בחדש שופר וכו' כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. מה משפט ביום אף עיבור השנה וקידוש החדש ביום. ומהכא נפקא לן דאפילו עברוה אינה מעוברת: ולא משנה לחברתה לא פחות חדש ולא יותר חדש פי' שאם חסרו השנה חדש או הותירו ועשו אותו חדש מי"ד אינה מעוברת פי' לפי שאין זה במועדם אלא חוץ למועדם. ומלפנים ממועדם. ואי אמרת מנא לן דעיקר העיבור אינו אלא חדש ולא יהיו רשאין לפחות מן השנה חדש על ידי הצורך הא מילתא נפקא לן במכילתא מקראי דכתיב שמור את חדש האביב חדש אתה מעבר בשביל אביב ואי אתה מעבר יותר מחדש. ותניא נמי יכול אם בחל אביב ובא יהא פוחת מן השנה ת"ל ושמרת את החקה הזאת במועדה. הא כיצד מוסיף ואי אתה גורע: