ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה ד ח

וטומאתו עליו טומאת הגוף יכול אף טומאת בשר יהא חייב נאמר כאן וטומאתו עליו וכו' מה להלן בטומאת הגוף אף כאן בטומאת הגוף: נראה לי שנכתב כאן הלשון כמו שהוא כתוב בסדר צו את אהרן. ואותו הענין למד מזה כי בכאן מפרש יותר שהוא בטומאת הגוף כדמפרש ר' חייא בסמוך כי להלן הזכיר בשר והזכיר נפש וטומאתו עליו מסופק או על הנפש או על הבשר אבל כאן הזכיר איש והזכיר קדשים וטומאתו עליו בידוע כי הוא חוזר על איש ולא על הקדשים שהם לשון רבים ולפיכך אני אומ' כי זאת הגירסת כולה אין עיקרה כאן אלא שנכתבה כאן כדרך שנכתבה שם. שלא לצורך: