ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה ג ז

חרום שחוטמו שקוע פי' מלשון מצודים וחרמים לבה. והן החפירות שעושים לדגים על חוף הים או על הנהר להפיל בהן את הדגים וכן עושין בעיירות להפיל בהן החיות ומכסין בקשין או בסבכי האילנות כדי שלא יזהרו בהם וכיוצא בו במסכת עירובין חרם שבין שני תחומי שבת פי' חפירה גדולה שנתקבצו המים בתוכ': בלום נפוח והוא לשון לעז שקורין לאדם שהוא נפוח אנבולומונט. ולכך נקראת הריאה בולמון על שם שהיא נפוחה לעולם. ודומה לו בנדרים שמא רגליה נאות מבולמות פי' נפוחות: סולד פי' דומה כמי שהרתיחוהו ברותחין שהוא אדום ונקלף וכיוצא בו במסכת שבת יד סולדת בו: