ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה ג יג

אי זהו תבלול לבן הפוסק בסירה ונכנס בשחור פי' אין זו מחמת מכה ואינו חסר ממאור עיניו שום דבר אלא כך נברא שהלובן שלו נמשך ונכנס לפנים מן הסירה ומגיעה עד תוך השחור הראשון החיצון והשחור הוא בת עין שהוא שחור שבשחור: