ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה ג י

שבר רגל פי' כל השוק נקרא רגל אבל פסח אינו אלא עד הרגל לבדו. הקשן והעקלן והקולבן. הקשן הוא מלשון וארכובתיה דא לדא נקשן. והעקלן כמשמעו מעוקל ושניהם שוקיהן עקומות אלא שהקשן שוקיו עקומות כלפי חוץ והכי איתא במשנת מומין אלו: והקולבן כמו כן. או שבר או עקמימות בקלבוסת שלו והוא עצם לקולית הירך ודומה לאילן שקד וחלב שבו הוא נקרא כף הירך והסימן הכדור שבו הוא בראש הכרכשא עומד בין שתי העצמות אחד שבירך זו ואחד שבירך זו. והחלב שתחת זאת הכרכשא קראוהו בספרא חלב שבין הפקוקלות. ובלשון הגמרא תרבא דאקליבוסתא. ובאגדה אמרו וינאץ השקד זו הקלבוסת מפני שהוא עשוי כאילן השקד רחב מלמטה ומלמעלה ודק באמצע וראש הקולית נכנס בו באמצעו. וקלבוסת לשון מפתח ועל זה נקראו פקוקלות מלשון פקק: