ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה יג ז

שתהא שלהבת עולה מאיליה בלא שהיה והיינו ברוב. ולא דאמר צריך שידליק ברוב היוצא. פירוש אחר שתהא שלהבת עולה מאיליה ר"ל שתהא הפתילה יפה ודולקת מאיליה ולא שתהא צריכה שום דבר. והיינו דר' חייא דתנא ר' חייא שתהא עולה על ידי דבר אחר. ואיתא להא מתנית' בפרק יציאות השבת [כ:]. וקא מייתי לה סייעתא לשמו דאמר בגבולין בכדי שתצית האור ברובן כל שאין צריך לומר הבא עצים ונניח תחתיהן: והכא נמי בפתילות המנורה לא הויא הדלקה עד שתעלה מאיליה בלא שום סעד אחר הילכך צריך פתילה יפה שלא תהא צריכה דבר אחר לסעדה. שתי נרות מזרחיים דולקין וכו' קא סבר האי תנא מנורה במזרח ומערב היתה מונחת ולא צפון ודרום. ופלוגתייהו במנחות פ' שתי הלחם [צח:]: ומניח את המערבי דולק פירוש המערבי מן השנים המזרחיים. כתוב בנסחאות הכא תמיד אף בשבת אף בטומאה. נראה לי כי הוא שיבוש דתלתא כתיבי בפרשה תרי על נר מערבי וחדא אשאר נרות. קמא קא דרשינן ליה שיהא תדיר. תרין בתראי לקמן דרשינן לשבת ולטומאה. חד לנר מערבי וחד לשאר נרות: