ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה יא א

בני ישראל מקרא קודש ואין לגוים מקרא קודש: נראה לי דהא אתא לאשמועינן דאפילו גר ותושב ועבד ואמה התושבים שלא טבלו לשם עבדות מותרין לעשות בהם מלאכה לעצמן כישראל בחול והכי איתא בכרתות: ולמאן דלא סבירא ליה הכי הא מודו כולהו תנאי שהן מותרין במלאכה יותר מישראל והכי פירוש' אע"ג דבראש השנה גוים וישראל נדונין בו סד"א ליהוו נמי גוים בכלל מקרא קודש ותקיעת שופר להכי כתב רחמנא בני ישראל. והכי איתא פירוש כולה פרשת' בר"ה בפרק בתרא: