ראב"ד על ספרא, אמור, פרשה י י

מה שם הבאת העומר דכתיב מיום הביאכם את עומר התנופה. ר' יהודה אומר חכמים היו עושין פירוש אם קודם קצירת העומר היו עושין היו עוקרין את התבואה שלא על ידי קצירה וטוחנין אותה או עושין ממנה קליות ויש מהן שהיו ממתינין מלקצור שיקצרו את העומר ולאחר קצירת העומר היו באין וקוצרין וטוחנין או עושין קליות כדי שימצאו לאחר הקרבת העומר ויאכלו מיד. דר' מאיר סבר גזרינן דילמא אתי למיכל מיניה קודם הקרבת העומר הילכך כשעושין מהם קמח וקלי שלא כרצון חכמים היו עושין: ור' יהודה סבר לא גזרינן מאי טעמא דהא בדילי מיניה כולי שתא: והכי איתא במנחות ובפסחים אמר ר' יהודה והלא מן התורה הוא אסור שנאמר עד עצם היום הזה קסבר עד ועד בכלל וכתיב עד הביאכם את קרבן אלהיכם. קשו קראי אהדדי אלא לא קשיא כאן שבית המקדש קיים. עד הביאכם בזמן שאין בית המקדש קיים עד עצם ועצם בכלל: